Samantha Viterbi

Student in Los Angeles, California

Read my blog

יש לי משפחה גדולה ונפלאה. המשפחה הקרובה שלי והמשפחה המורחבת שלי מאוד קרוב. יש לי שתי אחיות נפלאות. אני הילדה האמצעית. יש לי אמא ואבא שאכפת אחיותי ואני הרבה. ההורים שלי הוכנסו על ידי חברים כמעת כמו בארץ הישנה. הששורשים שלי הם אשבנזים, ספרדים, ואילתקית.

הצד של האבא שלי של המשפחה הוא מאירופה. סבא שלי נלד באיטליה. המשפחה שלו באה מן העבדים לקחו על ידי הרומאים לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70. הם הגיעו לארצית הברית לאחר איטליה בשימוש חוקי הגזע האנטי-יהודית. הוא גדל בבוסטון. סבתא שלי נולדה בסרייבו, יוגסלביה למשפחה מן הרבנים הראשיים של הקהילה. הם דיברו לאדינו, ובא מה שהיה אז האימפריה העותמאנית לאחר גירוש היהודים מספרד בשנת 1492. היא ואח שלה והורים שלה נמלטו לאחר שהנאצים באו לסרייבו. ראשון, הם נסעו לאיטליה, אבל לאחר עליית הנאצים לשלטון באיטליה בשנת 1943, הם ברחו דרך האלפים בשוויץ באמצע הלילה. בשוויץ, הסבתא שלי הופרדה ממשפחה שלה ל שנה וחצי. היא גרה עם משפחה שקיבלה אותה לכנייסה נוצרית מדי יום. עם מזל, המשפחה הקרובה שלה שרדה את המלחמה, הודות לגיבורים ששומרים עליהם. סבתא שלי הגיע לארצות הברית עם המשפחה שלה בשנת 1950. הסבא וסבתא על צד אבא נפגשו בארצות הברית כאשר בן דוד של סבא שלי שהוא חיפש משפחות עם שמות משפחה דומים. דודו הזה, היה שם המשפחה שהיה דומה שם המשפחה של סבתא שלי. הוא הפכך עם המשפחה שלה, והציג סבתא שלי לסבא שלי.

הצד של אמא שלי הוא גם מאירופה, אך עזב הרבה לפני מלחמת העולם השנייה. בצד של הסבא שלי הם היו ליטאים, והם עברו לשיקגו; שני הורים נלדו בארצות הברית. בצד של סבתא שלי, ההורים שלה היו עולים. האבא של הסבתא שלי נולד באירלנד. הסבא שלו היה הרב הראשון באירלנד בעידן המודרני. אמא של סבתא שלי נולדה ברוסיה. הם נפגשו בבוסטון. הם מצאו את דרכם אל פאסו, טקסס. סבא וסבתא מצד אמי נפגשו באל פאסו, כשסבא שלי היה בצבא בפורט בליס באל פאסו. הם נפגשו בבר במקסיקו, דרך הגבול מאל פאסו. הם התאהבו במסיבה בבית הכנסת באל פאסו.

אני זוכרת את חופשות משפחתיות רבות, נסיעות, צוחקים, ועושה זכרונות. יש לי זכרונות מאושרים רבים מילדות שלי, אבל מה שאני זוכרת ביותר הוא עצוב. בכל פעם בני דודים שלי ואני צריבים להפריד אחד מהשני בגלל שגרנו בסן דייגו והם גרו באטלנטה, ג׳ורג׳יה, עמדנו כולנו בעגול ובכינו הרבה כי אנחנו לא רוצים להפריד. אנחנו משפחה מאוד קרובים.